#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריכים לקדיש?	עשרה זכרים, גדולים, בני חורין	סימן נה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי אינו מצטרף לקדיש?	"נשים, עבדים [ואפי&#x27; חצי עבד {ויש לעיין בשתי חצאי עבדים}], קטנים, אנדרוגינוס, וטומטום (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) "	סימן נה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מונים העשרה?	"בפסוק הושיע את עמך וגו&#x27; (קש&quot;ע סי&#x27; ט&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) א&quot;נ במחשבה (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;א). (מ&quot;ב דרשו)"	סימן נה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין של קדיש?	"הוא שבח ותפילה על חילול שמו יתברך מחורבן ביהמ&quot;ק וחורבן ארצינו הקדושה ופיזור ישראל בארבע כנפות הארץ (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן נה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להרבות באמירת קדישים?	"כאשר טוב למעט ברכות כך טוב למעט קדישים (כנה&quot;ג, באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ואין משתמשין בשרביטו של מלך מלכי המלכים הקב&quot;ה רק כפי מה שהרשה אותנו והמרבה בהם מזלזל בהדרת קדש (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)], ועוד כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) ח&quot;ו לומר הקדיש במרוצה וחפזון וזה דרך עמי הארץ אלא יאמרוהו בכוונה ובהתבוננות ולהצטער על גלות השכינה קדושה."	סימן נה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באבל שכבר התפלל ונכנס לביהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללים?	"כתב אג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ב) דא&quot;צ לומר עוד פעם קדיש שלא להרבות בקדישים, אבל אם יודעים שהוא אבל ואינם יודעים שכבר התפלל יאמר הקדיש כדי שלא יחשדוהו שאינו חושש לכבוד אביו ואמו (מ&quot;ב דרשו)"	סימן נה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לומר קדיש בשאר לשונות?	"כן [אם אין מי שיודע לשון הקודש] (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן נה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחילו להתפלל ביחידות ואח&quot;כ באו המנין?	"הט&quot;ז סבר דלעולם יכול להתחיל מיד בקדיש, אבל המג&quot;א סבר דבדרך כלל צריך לומר איזה פסוקים אחר שבאו המנין, אבל בפסד&quot;ז ותפילת ערבית מודה להט&quot;ז דיכול להתחיל קדיש מיד (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [אכן המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; נ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;א) סתם כדרה&quot;ח דס&quot;ל דאפי&#x27; בפסד&quot;ז צריך לומר איזה פסוקים קודם קדיש (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן נה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטן יכול לומר קדיש?	"לא, ואפי&#x27; אם יש שם עשרה גדולים (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [אמנם, לשון הבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) הוא קטני קטנים], אבל בקדיש שלאחר עלינו יכולים לאומרה (מ&quot;ב סי&#x27; קל&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב דרשו)."	סימן נה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שנים אומרים קדיש אבל לא ביחד ממש?	אם באים תכ&quot;ד יכול לענות לראשון או לשני {ולכאורה קשה דאם יענה על הראשון הוי אמן חטופה כלפי השני, וי&quot;ל כיון דחל על הראשון אינו אמן חטופה (עם ר&quot;י באק)}, ואם יש הפסק יותר מכ&quot;ד יענה על כל אחד ואחד.	סימן נה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באדם הנוצר ע&quot;י ספר יצירה?	"החכם צבי נסתפק (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), והחזו&quot;א כתב דאין לו כל זכיות ישראל וקרוב שאין לו גם זכיות אדם "	סימן נה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה קדישים אומרים בכל יום ומהו הקדישים?	"שבעה, כנגד שבע ביום הללתיך (ב&quot;י בשם שבלי הלקט, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;). ואלו הם (לפי הלבוש): א&#x27; אחר ישתבח, ב&#x27; אחר ש&quot;ע דשחרית, ג&#x27; אחר ובא לציון, ד&#x27; אחר עלינו [והב&quot;י מונה במקום זה קדיש דרבנן אחר מזמור או פרק], ה&#x27; אחר אשרי במנחה, ו&#x27; אחר ש&quot;ע דמנחה [והב&quot;י משמט קדיש זו], ז&#x27; אחר ק&quot;ש של ערבית קודם ש&quot;ע [והקדיש שלאחר ש&quot;ע דערבית אינו במנין לפי הלבוש דתפילת ערבית רשות, אבל הוא במנין של הב&quot;י] (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) הביא מרוקח דיש ג&#x27; בשחרית, ב&#x27; במנחה, וב&#x27; מערבית] {ואע&quot;פ דלעיל סי&#x27; כ&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ג, יש מגיהין ג&#x27; קדישים ואין מונים הקדיש שלאחר עלינו היינו לגבי חליצת תפילין אבל לעולם מצי למימר דהוא בכלל הז&#x27; קדישים (עם הר&quot;צ אוהר)}"	סימן נה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצאו מקצתן?	אם נשארו ששה {ויש לעיין אם נשארו חמשה עם חצי עבד וחצי בן חורין} יכולים לגמור אותו ענין	סימן נה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצאו חמשה?	רע&quot;א מסתפק אם יכול לצרף אחד מן השוק, וגם מסתפק אם הוא אחד מהם יכול לחזור דאולי אמרינן דכבר נסתלק הדבר לגמרי, ופשוט להא&quot;א מבוטשאטש דאסור	סימן נה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי נאמר על מי שיצא עוזבי ה&#x27; יכלו?"	"המקור מירושלמי, ומשום שגורם סילוק שכינה [ויש נדון באחרונים אם נסתלקה מיד ואפ&quot;ה יכול לגמור או אינה נסתלקה עד לאחר גמר הענין, וכפשוטו נסתלקה מיד (עי&#x27; נוב&quot;י ושבט הלוי, מ&quot;ב דרשו)], ודוקא אם לא נשארו עשרה אבל אם נשארו עשרה מותר לצאת [כשכבר שמע קדושה וקדיש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) או כשהוא מוכרח לצאת כגון לנקביו וכיוצא בזה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;), ועוד כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דאינו יכול לצאת באמצע קדושה]. והביה&quot;ל (ד&quot;ה ומ&quot;מ) מסתפק אחר שיצא העשירי אם מותר להתשיעי לצאת [דאפשר בקל למצוא אחר (אורח נאמן ס&quot;ק ד&#x27;, פסק&quot;ת הע&#x27; 39)]. ודוקא אם יצאו באמצע הענין, אבל אחר שיגמרו הענין מותר לצאת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) "	סימן נה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשחרית, עד כמה יכול הש&quot;ץ להמשיך כשיצאו מקצתן 1) בפסד&quot;ז 2) בישתבח 3) בקדיש 4) אחר ברכו 5) בתפילה בלחש 6) בחזרת הש&quot;ץ 7) עלינו?	"1) ממ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) משמע דאינו יכול לומר קדיש, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) משמע דיכול לומר קדיש ולא ברכו 2) הפמ&quot;ג מסתפק אם יכול להמשיך, אבל המאמ&quot;ר דרה&quot;ח וחיי&quot;א סברי דאינו יכול לומר קדיש (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [ולפי הערוה&quot;ש הנ&quot;ל פשוט דיכול לומר קדיש] 3) הדרה&quot;ח סבר דיכול לומר ברכו [ולהמשיך עד ש&quot;ע], והמאמ&quot;ר סבר דאינו יכול לומר ברכו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 4) יכול להמשיך עד ש&quot;ע [ולהוציא היחיד ידי חובתו] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) {וכפשוטו אינו נקרא תפילה בציבור אלא שיש היתר לומר דבר שבקדושה (עמק ברכה נשיאת כפים אות א&#x27;, וע&quot;ע בחזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; קל&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;)} [והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מהר&quot;ש דיכול להמשיך עד קדיש תתקבל, ולא קיי&quot;ל כוותיה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)] 5) אינו יכול להתחיל חזרת הש&quot;ץ (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [והקשה רע&quot;א למה אינו יכול לומר קדיש תתקבל כדאשכחן בערבית דיכול לומר קדיש תתקבל אחר התפילה שבלחש, ותי&#x27; הנוב&quot;י (או&quot;ח תניינא סי&#x27; ז&#x27;, ומצויין בביה&quot;ל ד&quot;ה ותפלת) דבשחרית העיקר תקנה היתה לומר קדיש על חזרת הש&quot;ץ משא&quot;כ בערבית] 6) יכול להמשיך [אפי&#x27; אלקינו ברכנו בברכה המשולשת וכו&#x27; דאינו נשיאת כפים ממש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)] עד קדיש תתקבל אחר ובא לציון (רמ&quot;א) [וגם החצי קדיש לפני אשרי (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)] [והב&quot;י הביא הרמב&quot;ם דס&quot;ל דאינו יכול לומר קדיש, ואפשר דזהו דעת המחבר (וכן פסקו השיירי כנה&quot;ג והפר&quot;ח), אבל קיי&quot;ל כהרמ&quot;א (שע&quot;ת ס&quot;ק ה&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) ס&quot;ל דיאמר קדיש תתקבל במקום חצי קדיש אבל אינו יכול לומר קדיש אחר ובא לציון] 7) אינו יכול לומר קדיש אחריו דאינו אלא מנהג [וה&quot;ה במזמור ולימוד] (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן נה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקריאת התורה בשחרית?	"הוי ענין בפנ&quot;ע ואפי&#x27; אם היה מנין לחזרת הש&quot;ץ אינו קורא בתורה [והא ראיה, במנחה קוראין בתורה קודם ש&quot;ע (ב&quot;י)]"	סימן נה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצאו באמצע קריאת התורה?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דבשבת המפטיר אינו יכול לברך דהוא ענין בפנ&quot;ע, אבל בתענית ציבור המפטיר יכול לברך אבל אינו יכול לברך על ההפטורה (וכן משמע ממ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, וכן מבואר לקמן בסי&#x27; קמ&quot;ג)."	סימן נה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במנחה, עד כמה יכול הש&quot;ץ להמשיך אם יצאו מקצתן 1) באשרי 2) בקדיש 3) בתפילה בלחש 4) בחזרת הש&quot;ץ?	"1) השע&quot;ת (ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דיכול לומר קדיש, הפמ&quot;ג מסתפק, המאמ&quot;ר דרה&quot;ח וחיי&quot;א סברי דאינו יכול לומר קדיש (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) 2) יכול לגמור קדיש 3) אינו יכול לומר חזרת הש&quot;ץ [ומבואר מהנוב&quot;י (המצויין בביה&quot;ל ד&quot;ה ותפלת) דגם הקדיש אינו יכול לומר דנתקנה על חזרת הש&quot;ץ, אכן אם הש&quot;ץ אמר הג&#x27; ברכות ראשונות {כמו שנוהגין בישיבות} אז יכול לומר הקדיש אחר התפילה בלחש (כ&quot;כ הנוב&quot;י)] 4) יכול לומר הקדיש אח&quot;כ"	סימן נה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במעריב, עד כמה יכול הש&quot;ץ להמשיך אם יצאו מקצתן 1) אחר ברכו 2) בקדיש 3) בתפילה בלחש?	"1) יכול לומר הקדיש קודם ש&quot;ע (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) 2) רק יגמור הקדיש 3) יכול לומר קדיש תתקבל אחר ש&quot;ע [ובמוצאי שבת גם החצי קדיש] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), אבל הספרדים לא יאמרו קדיש אח&quot;כ דומיא דשחרית אין אומרים קדיש אחר ש&quot;ע (כה&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ט, פסק&quot;ת אות ח&#x27;)"	סימן נה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכולים להתחיל דבר שבקדושה אם יודעים שלא ישארו המנין בסוף?	"עי&#x27; במ&quot;ב דרשו דיש מח&#x27; בדבר זה {ונראה דהפשטות הוא דמותר, דאם הדין יהיה דאסור להתחיל נמצא שמי שמצטרף עמהם למנין רק לשעה ודעתו לצאת באמצע עובר על לפני עור, ובפרט לפי מה שחידש השבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; ז&#x27;) דאם הוא כבר התפלל יכול לצאת לצורך גדול אפי&#x27; לכתחילה [אבל לכאורה ממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) משמע דאפי&#x27; אם כבר התפלל הוי בכלל עוזבי ה&#x27; יכלו (ודוחק לומר דאם יש צורך גדול שוב אינו בכלל עוזבי ה&#x27; יכלו דהרי הערוה&quot;ש כתב דאפי&#x27; בצורך גדול נקרא עוזבי ה&#x27; יכלו אם לא נשארו עשרה, ויכול לדחות דהערוה&quot;ש אינו מיירי בשכבר התפלל)]}"	סימן נה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	{למעשה מה יעשה אם יודע בעצמו שצריך לצאת באמצע חזרת הש&quot;ץ?	"נראה דשאלה זה דומה לנדון בתוס&#x27; עירובין (ל&quot;ב ע&quot;ב) אם אמרינן חטא בשביל שיזכה חבירך, והכא יש ב&#x27; טעמים לומר שחטא בשביל שיזכה חבירך, א&#x27; הוא מצוה רבה לזכות את אחרים בעניית קדושה וכמ&quot;ש המג&quot;א (סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק ל&#x27;) בשם הרא&quot;ש דעשה דרבים דונקדשתי בתוך בני ישראל עדיף, ב&#x27; ואפי&#x27; להר&quot;ן (שמובא בהמג&quot;א שם) דס&quot;ל דלעולם בהם תעבודו אינו איסור גמור י&quot;ל דעוזבי ה&#x27; יכלם ג&quot;כ אינו איסור גמור, ואפי&#x27; את&quot;ל דהוא איסור גמור עדיין יהא מותר דהכא לא פשעו הציבור ומבואר לקמן (ס&quot;ס ש&quot;ו) דזהו העיקר תירוץ דהכל תלוי אם חבירו פשע [ודלא כהרשב&quot;א דס&quot;ל דבעיקר תלוי אם הוא גרם חבירו לעבור], ולפיכך פשוט דעדיף לו לשייר שם לחזרת הש&quot;ץ כדי לזכות את אחרים, וכן פסקו הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א והגר&quot;ש פעלדער שליט&quot;א. וכ&quot;ש אם כבר התפלל עדיף להצטרף עמהם דהשבט הלוי (הנ&quot;ל) ס&quot;ל דלא מקרי עוזבי ה&#x27;} "	סימן נה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטן מצטרף למנין 1) בלא חומש 2) עם חומש בידו?	"1) ר&quot;ת סבר דקטן אפי&#x27; בעריסה מצטרף למנין עשרה בין לזימון בין לתפילה דס&quot;ל דהוא בכלל ונקדשתי בתוך בני ישראל [ודוקא אחד ולא שנים, ויש מקילין אפי&#x27; בשנים מדקאמר עושין אותו סניפין ולא סניף] ואפ&quot;ה לא היה עושה מעשה לצרפו, והריב&quot;ש הביא מקילין בקטן בן שש שהגיע לכלל פעוטות [ולפי&quot;ז דוקא קטן ולא עבד ואשה משא&quot;כ לפי ר&quot;ת קטן עבד ואשה שוין (עי&#x27; ביה&quot;ל ד&quot;ה וה&quot;ה)], והדרכ&quot;מ כתב דהראב&quot;ד הקיל בשעת הדחק, אבל הלבוש כתב דאין מצטרפין אפי&#x27; בשעת הדחק וכן נקטו הפוסקים (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) 2) איתא בפרקי דר&quot;א בעיבור השנה בעשרה דיכול להביא ס&quot;ת העשויה בגליון להצטרף למנין, וכן נקט הב&quot;ח דמה שהביא הרא&quot;ש קולה בחומש, היינו חומש שנכתב על הקלף, והמג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא קולה זו, אבל למעשה הרבה חולקים עליו (באה&quot;ט ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;). אכן, האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; י&quot;ח) מקיל בשעת הדחק גדול שיפסקו איזה פעמים מלהתפלל ויתבטל המנין לגמרי {ומשמע דרק לפעם אחת לא מקרי שעת הדחק} מקיל כשאוחז ס&quot;ת פסולה [או מניחו לפניו ואוחז בעצי חיים] דס&quot;ל כהר&quot;ן דכל דין דבעי עשרה לדבר שבקדושה אינו אלא דין דרבנן [ויכול לסמוך על היחיד כנגד רבים בשעת הדחק בדין דרבנן], והש&quot;ץ לא יתפלל בלחש אלא ימתין בשירה חדשה [משום חשש ברכות לבטלה] ואפ&quot;ה בקרה&quot;ת מקיל לברך דאינם ברכות המצות ממש אלא לכבוד התורה, ובפרט לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דקרה&quot;ת קל טפי מאחר דקטן עולה למנין שבעה [וע&quot;ע בשבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; קט&quot;ו) דלא ניחא ליה להקל בקרה&quot;ת]."	סימן נה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) אונן 2) אבל, מצטרף למנין?	"1) אם המת בעירו אינו מצטרף [והוא גרוע מישן כיון שפטור בעצם (פסק&quot;ת אות י&#x27;)] אלא אם כבר נמסרו להכתפים [ובשעת הלויה מצטרף לומר קדיש (גשר החיים ח&quot;א פי&quot;ח אות ב&#x27; ס&quot;ק ג&#x27;), וכן מצטרף בשבת ויו&quot;ט (האורח נאמן, מ&quot;ב דרשו)], ואם המת בעיר אחרת מצטרף 2) מצטרף (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן נה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נחשב גדול להצטרף למנין?	"צריך להיות בן י&quot;ג שנה, וגם להביא ב&#x27; שערות [ועי&#x27; באבה&quot;ע סי&#x27; קנ&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ז דיש מח&#x27; אם צריך בדוקא במקום הערוה] אבל כיון שהוא דין דרבנן [אפי&#x27; למ&quot;ד דתפילה דאורייתא מ&quot;מ צירוף עשרה הוא מדרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)] סמכינן אחזקה דרבא"	סימן נה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסריס?	"לאחר שהביא סימני סריס והוא בן עשרים [ועוד ל&#x27; יום] הוי גדול למפרע, והפמ&quot;ג מצדד להקל אפי&#x27; קודם עשרים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן נה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא סמכינן אחזקה דרבא אפי&#x27; במילי דאורייתא?"	"תי&#x27; הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ז) דהוי מיעוט המצוי א&quot;נ איכא לברורי בקל"	סימן נה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיש לו מחלה שאין לו שערות כלל (alopecia)?	"כפשוטו הוי כמו בן י&quot;ג שאינו בפנינו וא&quot;א לברורי, דלפי הנוב&quot;י (תניינא או&quot;ח סי&#x27; א&#x27;) ופמ&quot;ג (א&quot;א סי&#x27; נ&quot;ה ס&quot;ק ז&#x27;) הוי גדול, אבל הגר&quot;ח וואלאזין והחזו&quot;א סברי דאינו יכול להקל כלל, ועי&#x27; בביה&quot;ל (סי&#x27; י&quot;א סעי&#x27; ב&#x27; ד&quot;ה טוואן) דמשמע דס&quot;ל דהנוב&quot;י הוי סניף להקל אבל לא רצה לסמוך עליו לחוד. למעשה, בקונטרס קול התורה (ס&quot;ב, תשרי תשס&quot;ז, עמ&#x27; קע&quot;ה) החמיר הגר&quot;ש ואזנר זצ&quot;ל דאין להקל בדיני דאורייתא עד שהוא בגיל ל&quot;ו או אם נולד לו בן [דבנים כסימנים וכדאמרינן בסנהדרין (ס&quot;ט ע&quot;א) דקטנים אינם מולדים]"	סימן נה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) ישן 2) מי שמתפלל שמונה עשרה, מצטרפין למנין?	"1) הב&quot;י הביא מראשונים דאם קטן בעריסה מצטרף לר&quot;ת כ&quot;ש ישן, והשיג עליו הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) הרי לא קיי&quot;ל כר&quot;ת ואיך מצי למילף מיניה [והבאה&quot;ט (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מח&#x27; אם צריך הישן להיות פניו מגולה בדוקא], ולמעשה עדיף להקיצו שיהיה עכ&quot;פ מתנמנם {וצ&quot;ב מהו ההיתר לצערו}, ואם זה א&quot;א הביה&quot;ל (ד&quot;ה או) מסתפק בדיעבד אם יכול לצרפו ומכריע לקדיש וקדושה [כגון שהש&quot;ץ אומר הג&#x27; ברכות ראשונות בקול רם] יש להקל אבל לא לחזרת הש&quot;ץ דהוי חשש ברכה לבטלה 2) בודאי יכול לצרפו [דהוא עדיף מישן דהוא יכול לשתוק ולשמוע (ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) א&quot;נ הוא עוסק בצרכי שמים אבל הישן לשעתו הוא כמת בעלמא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ג)], ומביה&quot;ל (שם) משמע דמיירי אפי&#x27; לגבי תפילה [דדוקא בישן לא ניחא ליה להקל בחזרת הש&quot;ץ], וקשה מלקמן סי&#x27; קכ&quot;ד סעי&#x27; ד&#x27; דמבואר אם אין ט&#x27; שומעין קרוב להיות ברכה לבטלה, ותרצו האחרונים ע&quot;פ הדרישה (סי&#x27; קכ&quot;ד) דאינו ממש כברכה לבטלה (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; קל&quot;ט, פסק&quot;ת אות י&quot;א), ועוד תי&#x27; הגר&quot;ז (סעי&#x27; ז&#x27;) דיש חילוק בין קדיש לחזרת הש&quot;ץ, ודלא כהביה&quot;ל."	סימן נה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יותר מאחד עדיין מתפללים?	"המהרלב&quot;ח מקיל כל זמן שיש שש עונים, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) אינו מקיל ביותר מאחד, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ב) משמע דמקיל מדינא (וכן נקט הערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ג), והביא דיש מחמירים ביותר מאחד"	סימן נה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ישן מצטרפין 1) לזימון 2) קרה&quot;ת ונשיאת כפים 3) קריאת המגילה?	"1) הוי כתפילה 2) הפמ&quot;ג מסתפק, והביה&quot;ל (סי&#x27; קמ&quot;ו ד&quot;ה ולקרות) פושט דאינו מצטרף 3) אינו מצטרף דבעי פרסומי ניסא"	סימן נה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה שאינו בדעתו?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) שאפי&#x27; להשיטות דיכול לצרף ישן הכא גרע טפי דא&quot;א להקיצו [ודינו כשוטה]"	סימן נה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להמתין ליחיד לגמור תפילתו?	"כתב הב&quot;י דטוב להמתין ליחיד כדי שגם הוא יזכה לענות קדיש [ואם האריך הרבה לא ימתינו עליו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ג)], והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) דה&quot;ה בישן דטוב להקיצו לזכותו {ואפ&quot;ה אין ממתינין לגדול לבא למנין (באה&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;), ויש לפרש דהתם הוא פשע במה שנתאחר, ועוד ביאר הר&quot;י באק דהתם אינו בפנינו וא&quot;כ אין מקום להמתין לו כלל משא&quot;כ בנד&quot;ד} {ומכאן נראה דלא טוב מה שנוהגין להתחיל קדיש כשסיימו עשרה ש&quot;ע אע&quot;פ שרוב הציבור עדיין מתפללים, ואמנם כתב הערוה&quot;ש (סי&#x27; קכ&quot;ד סעי&#x27; ח&#x27;) דצריך להמתין לרוב הציבור, וכ&quot;כ אז נדברו (ח&quot;ב סי&#x27; ע&quot;ט אות ג&#x27;)}"	סימן נה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחרש 1) המדבר ואינו שומע 2) שומע ואינו מדבר 3) אינו מדבר ואינו שומע?	"1) כתב המהרי&quot;ל דהרי הוא פקח לכל דבר ומצטרף, אבל הט&quot;ז (סי&#x27; קכ&quot;ד) סבר דאינו מצטרף, ולכו&quot;ע אם הוא יודע לאיזה ברכה הוא עונה הוא מצטרף (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) [והפמ&quot;ג מסתפק בכה&quot;ג אם הוא יכול לצאת בשומע כעונה (ביה&quot;ל ד&quot;ה חרש) {וצ&quot;ב מהו ספיקו הרי לא שמע הברכה}] 2) הוי כפקח לכל דבר ומצטרף 3) אינו מצטרף [ואפי&#x27; אם נולד פקח, הרי עכשיו הוא בכלל שוטה (ביה&quot;ל ד&quot;ה הוא)]"	סימן נה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהוא עתים חלים עתים שוטה?	בעת שהוא חלים הרי הוא כפקח לכל דבר (ביה&quot;ל ד&quot;ה הוא) 	סימן נה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאינו שומע אבל לימדו אותו לדבר מעט?	"אם סתם בני אדם יכולים להבין כוונתו דינו כפיקח לכל דבריו (מנח&quot;ש ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ד, קובץ תשובות ח&quot;א סי&#x27; י&#x27;, מ&quot;ב דרשו)"	סימן נה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיהו בגדר שוטה?	"כתב פסק&quot;ת (סוף אות ט&quot;ו) מי ששכלו פחות מבן שש שאינו מכיר שהקב&quot;ה נתן לנו את התורה (מנחת שלמה ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ה), ועוד סימן שאינו יודע להעריך סכום של מטבעות, ועוד שאם נותנים לו חפץ להעביר ממקום למקום אינו מסוגל למלא הציווי."	סימן נה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראינו שאין לו שערות?	"אם הגיע לשנים אמרינן דנשרו לחומרא בדאורייתא ולקולא בדרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) [וצ&quot;ע ממג&quot;א לקמן סי&#x27; קצ&quot;ט דכתב דאינו מצטרף בזימון אם ראינו דאין לו שערות]"	סימן נה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ידעינן שנותיו של אדם?	"אביו נאמן, ואם לית ליה אביו כתבו תוס&#x27; בקידושין (ס&quot;ד ע&quot;א) דאם יש לו ריבוי שערות סמכינן דאין דרכם לבא קודם י&quot;ג שנה א&quot;נ אם הוא גדול בקומה יכול לסמוך על הב&#x27; שערות [ועוד פר&quot;י שיטה אחרת דבמקום סימנים א&quot;צ עדות שנים], ועי&#x27; במ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;א) דכתב דאם יש לו ב&#x27; שערות צריך להחמיר משום ספק דאורייתא לחומרא {וי&quot;ל דמיירי כשאינו גדול בקומה}."	סימן נה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכולים לסמוך על הנער?	"כתב הרשז&quot;א (אשי ישראל פט&quot;ו הע&#x27; ל&#x27;) דיכול לסמוך עליו אם הוא מילתא דעבידי לאגלויי. ולגבי צירוף למנין כתב האורח נאמן (ס&quot;ק י&quot;ט) דאפשר להקל משום ספק דרבנן לקולא (מ&quot;ב דרשו) "	סימן נה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך מעת לעת?	"לא, והוי בן י&quot;ג בתחילת לילה של י&quot;ד [ואם נולד בין השמשות צריך להחמיר [ויעשה המשתה ביום ראשון דמאז מחויב במצות משום ספק דאורייתא לחומרא (שבט הלוי ח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;ו) {ויש לעיין למה הוא מחויב בספק דאורייתא לחומרא (הר&quot;י באק)}]] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן נה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנולד 1) בניסן 2) באדר בשנה פשוטה, מתי נעשה גדול אם הוא שנה מעוברת?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-1118b03dd8902cb7207fb435483837594fd57ced.jpg"">"	סימן נה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נולד בשנה מעוברת ושנת י&quot;ג נמי הוא שנה מעוברת?	"מבואר ממהר&quot;ם מינץ דכמו שנולד כך נעשה גדול (רע&quot;א, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג) [ודלא כהמג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דס&quot;ל דלעולם נעשה גדול באדר ב&#x27; דס&quot;ל דצריך למנות שנה אחר שנת י&quot;ב {וצ&quot;ל דאנן סבירא לן דמונין י&quot;ג שנים משעה שנולד ולא שנה אחת משנת י&quot;ב}]"	סימן נה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם נולד באדר א&#x27; בשנה מעוברת, מתי נעשה גדול בשנה פשוטה?"	באדר ולא אמרינן דנעשה גדול בשבט	סימן נה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הנולד א&#x27; כסלו בחדש חסר, ושנת י&quot;ג הוי חדש מלא, מתי נעשה גדול?"	"כתב תשובת הב&quot;ח (סי&#x27; קמ&quot;ה, ומובא ברע&quot;א, ומ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה) דנעשה גדול בל&#x27; חשון. ויש להסביר בשתי אופנים: א&#x27; - ס&quot;ל דבחשון מלא הוי כאילו ר&quot;ח כסלו הוי יומא אריכתא וכיון דנולד בר&quot;ח כסלו נעשה גדול בהתחלת ר&quot;ח כסלו דהיינו ל&#x27; חשון (ע&quot;ד הבנין ציון סי&#x27; קנ&quot;א). ב&#x27; - צריך לעבור יום קודם שנולד, וכיון שנולד בא&#x27; כסלו מאחר שעבר על כ&quot;ט חשון נעשה גדול (הר&quot;י באק). והנה, כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם הא&quot;ר דמשמע דהמג&quot;א לא ס&quot;ל כהב&quot;ח אבל יש לחלק, וביאר הר&quot;י באק דכתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דאם נולד בל&#x27; חשון בתחילה רצה לומר דנעשה גדול בכ&quot;ט חשון וש&quot;מ דס&quot;ל דאינו כר&quot;ח אריכתא, והמג&quot;א מסיק דאינו גדול עד א&#x27; כסלו משום שצריך לעבור על כ&quot;ט ימים מחשון, וזהו על דרך מהלך ב&#x27;. והמנח&quot;י (סי&#x27; ח&quot;ו סי&#x27; ח&#x27;) הביא ראיה למהלך א&#x27; בב&quot;ח דמבואר במהר&quot;י מינץ דהש&quot;ע מיירי בתאומים ומסתבר דנולדו סמוך להדדי, ואם הראשון נולד בכ&quot;ט אדר א&#x27; על כרחך השני נולד ל&#x27; אדר א&#x27; וזהו נקרא א&#x27; אדר ב&#x27;, דהיינו יום א&#x27; דר&quot;ח אדר ב&#x27;."	סימן נה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נולד ל&#x27; אדר א&#x27;, ובשנת י&quot;ג הוי שנה פשוטה?"	"כתב הבנין ציון (סי&#x27; קנ&quot;א) דהוי גדול בל&#x27; שבט, וזהו ע&quot;ד הב&quot;ח (לפי&#x27; א&#x27;) דהוי ר&quot;ח אריכתא. אולם, לפי&#x27; ב&#x27; [וע&quot;ד המג&quot;א] יהא גדול בא&#x27; ניסן."	סימן נה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשנולד א&#x27; אדר בשנה פשוטה, ובשנת י&quot;ג הוי מעוברת?"	"לפי&#x27; א&#x27; בב&quot;ח הוי גדול בא&#x27; אדר ב&#x27;, אבל לפי&#x27; ב&#x27; הוי גדול א&#x27; אדר א&#x27; דהוא יום אחר ל&#x27; שבט."	סימן נה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשנולד א&#x27; אדר ב&#x27;, ובשנת י&quot;ג הוי שנה פשוטה?"	"מפורש בש&quot;ע דהוי גדול א&#x27; אדר. [והנה, בשלמא לפי&#x27; א&#x27; בב&quot;ח אלא לפי&#x27; ב&#x27; להוי גדול בניסן דצריך לעבור על ל&#x27; אדר דזהו היום קודם שנולד, וצריך לדחוק ולומר דנעשה גדול באחד משני דרכים, או כשעבר יום קודם נולד או ביום שנולד, וכאן נעשה גדול ביום שנולד.]"	סימן נה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הנולד ל&#x27; שבט בשנה פשוטה, ושנת י&quot;ג הוי שנה מעוברת מתי נעשה גדול?"	"כתב הבנין ציון (סי&#x27; קנ&quot;א) דהוי גדול ל&#x27; אדר א&#x27;, וזהו ע&quot;ד פי&#x27; א&#x27; בב&quot;ח דהוי ר&quot;ח אריכתא, אבל לפי&#x27; ב&#x27; בב&quot;ח (ע&quot;פ המג&quot;א) נעשה גדול בל&#x27; שבט."	סימן נה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העובר עבירות האם הוא כשר להצטרף למנין?	"כן אם הוא עבירה לתיאבון [ואפי&#x27; בעבירה שיש בו מיתה כדאשכחן בעכן דאמרינן אע&quot;פ שחטא ישראל הוא (סנהדרין מ&quot;ד ע&quot;א) {וק&quot;ק דמבואר שם דעבר על כל העבירות שבתורה (הר&quot;י באק)}], אבל בעבירה להכעיס או מומר לע&quot;ז או המחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו&quot;ם ואינו מצטרף (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו), וכן הכופר בתורה שבע&quot;פ אינו מצטרף (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז)"	סימן נה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נידוהו?	"אם נידוהו מחמת עבירה [ואפי&#x27; אם עבר על גזירת ציבור] אינו מצטרף, ואם מחמת ממון מצטרף (ב&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה מנודה)"	סימן נה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים לפרש בשעת הנידוי שאינו יכול להצטרף?	לפי הט&quot;ז ביו&quot;ד צריכים לפרש בהדיא, אבל שאר הפוסקים אינן משמע כן (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)	סימן נה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מנודה מצטרף למקרא מגילה?	אפשר כן, דדוקא בקדושה אינו מצטרף משום דבעי אגודה אחת (פמ&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)	סימן נה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד עומד בתוך בפתח 1) במקום הדלת ממש 2) לפנים ממקום הדלת 3) חוץ למקום הדלת?	"1) הב&quot;י פסק כרבינו יונה והרמב&quot;ם דהוי כלחוץ [אע&quot;פ דפשטות הסוגיא משמע דהוא כלפנים מדהקדישו השערים], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביא מספר תניא דהוי כלפנים, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&#x27;) עוד סברא מהאבן העוזר והגר&quot;א דהוי כלפנים משום חצר קטנה שנפרצה לגדולה {ואגב, לפי סברא זו מיושב למה בעינן כיס בתוך כיס על המזוזה ולא אמרינן דהצוה&quot;פ הוי מחיצה} [וסברא דקטנה נפרצה לגדולה מהני רק למיעוט הציבור, משא&quot;כ לפי ספר תניא אפי&#x27; אם רובן יהיו בהפתח יהיו מצטרפין], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) מקיל כספר תניא בעת הצורך 2) כתב היד אפרים דבזה מודה רבינו ירוחם דהוי כלפנים, אכן הפמ&quot;ג סבר דלרבינו ירוחם עדיין היא כלחוץ [והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;א) מקיל כאן דבלא&quot;ה יש סברת האבן העוזר והגר&quot;א] 3) לפי רבינו ירוחם הוי כלחוץ, ולפי ספר תניא תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל בין היד אפרים והפמ&quot;ג [דלפי היד אפרים הוי כלחוץ, ולפי הפמ&quot;ג הוי כלפנים], אמנם אפי&#x27; אם הוי כלחוץ לפי האבן העוזר והגר&quot;א מצטרפין משום חצר קטנה שנפרצה (ביה&quot;ל ד&quot;ה של) {והר&quot;י באק רצה לדחות טענה זו די&quot;ל דהדלת מפסיק ביניהם ואע&quot;פ שהוא פתוחה, ולפי&quot;ז אם יש צואה בחצר קטנה יהא מותר להתפלל בחצר גדולה אם יש דלת ביניהם אפי&#x27; אם היא פתוחה, וחידוש הוא]"	סימן נה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הם בחדר אחד אבל אין רואין זה את זה?	מצטרפין (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) {וכן מבואר מהא דאמרינן לקמן (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד) דסגי אם מקצתן מחדר זה רואין מקצתן מחדר אחר ש&quot;מ דכל זמן שהם בחדר אחד נחשבים כאחד דאי אמרת דאינם כאחד א&quot;כ הוי כגרירא דגרירא דאמרינן דרק הש&quot;ץ יכול לצרפן ולא אדם אחר}	סימן נה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם ט&#x27; בבית וא&#x27; בסוכה?"	כתב מהריק&quot;ש דאם רק מחיצת הסוכה מפסקת ביניהם אינה חציצה דהוי מחיצה לשם מצוה, אבל הפר&quot;ח חולק עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט)	סימן נה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אחד עומד לצד שני של הוילון, האם הוא מצטרף?	"אם נפרסה לצניעות מצטרף [והפר&quot;ח הביא ראיה מזבחים נ&quot;ה ע&quot;ב], ואם היא מחיצה המתרת [כגון תשמיש גנאי בפני ספרים] לפי הפר&quot;ח אינו מצטרף ולפי הפמ&quot;ג מצטרף (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט) [אבל מחיצה ניידת להפריד בין האנשים לנשים הוי כשני חדרים (הגר&quot;ח קנייבסקי בדולה ומשקה עמ&#x27; נ&quot;ג, מ&quot;ב דרשו) {והקשה הר&quot;י באק הרי אינן מגיעות לתקרה וגם אינן קבועות}]"	סימן נה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהפסק של צוה&quot;פ?	"אם הוא לחיזוק הבנין אינו כלום, ואם הוא לחלק החדרים הוי כב&#x27; חדרים (פסק&quot;ת)"	סימן נה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש רה&quot;ר ביניהם?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב) דכמו שמצינו לקמן (סי&#x27; קצ&quot;ה) דרה&quot;ר מפסקת לגבי צירוף לזימון ה&quot;ה לגבי צירוף למנין"	סימן נה סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שעומד חוץ לביהכ&quot;נ ורואין אותם האם הוא מצטרף עמהם?	"מבואר בסי&#x27; קצ&quot;ה בהל&#x27; זימון דהוא מצטרף [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) דראיית פנים הוי כראיית כל הגוף דעיקר השראת השכינה על הפנים], וכתב תשובת הרשב&quot;א (סי&#x27; צ&quot;ו) דאפשר דה&quot;ה לענין צירוף לתפילה [ולשון הרשב&quot;א &quot;עוד אני אומר שאפשר לומר&quot; משמע דהוא בתורת ודאי, וכ&quot;כ שו&quot;ת בנין עולם (או&quot;ח סי&#x27; י&quot;ג), וכן מבואר מראבי&quot;ה (ברכות סי&#x27; קל&quot;ד), עי&#x27; במנחת אשר (קונטרס קורונה סי&#x27; י&quot;ח)], ומ&quot;מ יש חולקים עליו ולהכי עדיף טפי שיהיה בביהכ&quot;נ עמהם (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב, ביה&quot;ל ד&quot;ה ולחוץ), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&#x27;) חידש דדוקא אחד בחוץ מצטרף ולא שתים, ועוד חידש דדוקא כשהוא בחוץ אבל אם הוא בעזרת נשים הוי ברשות בפנ&quot;ע ואינו מצטרף אפי&#x27; אם רואין זה את זה {ולא קיי&quot;ל כוותיה}"	סימן נה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מנין בלעדו?	בודאי יכול להצטרף עמהם אם רואה אותם אבל יותר טוב ליכנס לביהכ&quot;נ (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב) {כך מבואר מביה&quot;ל (ד&quot;ה ש&quot;ץ) כדמבואר בסמוך}	סימן נה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא עומד בחלון?	"אם הוא שוה לקרקע דינו כלפנים [ומצטרף אפי&#x27; אם אינו רואה אותם], ואם אינו שוה לקרקע הוי כלחוץ [כדאמרינן דלא נתקדשו (פסחים פ&quot;ו ע&quot;א)] (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג)"	סימן נה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך להפך פניו לראות אותו?	"{מהכא מבואר דמצטרף כשעומד באחורי ביהכ&quot;נ, וכפשוטו משמע דסגי כשהוא רואה אותם וא&quot;צ שהם יראו אותו, וכן הוא לשון אלו רואין את אלו משמע דסגי כשהוא בדרך אחד, והגר&quot;ז (סי&#x27; קצ&quot;ה סעי&#x27; ב&#x27;) והא&quot;א מבוטשאטש (סי&#x27; קצ&quot;ה) כתבו דהמברך יכול לראות אלו ואלו בהפיכת פניו לכאן ולכאן}"	סימן נה סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מקצתן בפנים ומקצתן בחוץ, ויש אחד באמצע מה הדין?	"אם הש&quot;ץ באמצע מצרפן דכל אחד נותן דעתו עליו [ואם הוא בחצר גדולה אינו מצטרף כיון שהוא מופלג מהציבור {וכל זה מיירי אפי&#x27; כשאין רואין הש&quot;ץ, וש&quot;מ שהש&quot;ץ מצרפן בעצם מפני שדעתן עליו אפי&#x27; בלא ראייה}], ואם אחר עומד שם אינו מצרפן (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד), וכן ראינו לגבי זימון (שעה&quot;צ סי&#x27; קצ&quot;ה ס&quot;ק ו&#x27;) דדוקא שמש או המברך מצרפן ולא אדם אחר {ונראה דלאחר שיש ש&quot;ץ המצרפן יש כאן מנין ואם אדם אחר רואה מקצתן אע&quot;פ שאינו רואה הש&quot;ץ נחשב כאילו הוא מתפלל עם הציבור}"	סימן נה סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מקצתן רואין זה את זה?	"אז מצטרפין אפי&#x27; בלא הש&quot;ץ (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד) [ופשוט דזהו דוקא לפי הרשב&quot;א דמקיל בראיה לחוד] {ומכאן מבואר דכל המתקבצים בחדר אחד נחשבים כאחד וסגי לאחד מקבוצה אחת לראות אחד מקבוצה אחרת וא&quot;צ לראות כולם}"	סימן נה סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מקצת הציבור בחצר קטנה או גדולה?	"הכלל הוא דצריך לזרוק המיעוט בתר הרוב וגם צריך להיות פרוץ במילואו כדי שיהיה בטל להם, וממילא אם המיעוט בקטנה מצטרפין ואם לאו [אפי&#x27; חמשה בגדולה וחמשה בקטנה] אין מצטרפין [וצ&quot;ל דמיירי כשאין רואין זה את זה דאי רואין זה את זה הרי אמרינן לעיל אפי&#x27; בב&#x27; בתים סגי במקצתן רואין זה את זה כ&quot;ש בב&#x27; חצרות (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז בשם פמ&quot;ג)] "	סימן נה סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הש&quot;ץ בחצר קטנה או גדולה?	"אם הוא בקטנה מצטרף עמהם ואם לאו אינו מצטרף אפי&#x27; אם יש עשרה בקטנה ואפי&#x27; בזמן הזה דכולן בקיאים (מ&quot;ב ס&#x27;&#x27;ק נ&quot;ו)"	סימן נה סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מקצתם בביהכ&quot;נ ומקצתם בעזרה?	"כתב רבינו ירוחם דאינם מצטרפין. ואם רואין זה את זה כתב הפמ&quot;ג דמצטרפין אפי&#x27; בב&#x27; בתים [וכן הוא דעת הרשב&quot;א] אבל יש מחמירים, והמ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ז) מסיים דבמקום הדחק אפשר שיש להקל {ולכאורה קשה ממ&quot;ב לעיל (ס&quot;ק נ&quot;ב) דכתב דיותר טוב לירד משמע דהוא רק דין לכתחילה, וי&quot;ל דהתם מיירי כשיש עשרה בלעדו}"	סימן נה סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד עומד בבית הפנימי?	"בודאי אינו מצטרף לעשות מנין, אבל לגבי תפילה בציבור אם יש עשרה בחיצון החיי&quot;א מחמיר והרדב&quot;ז מקיל (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח) {אמנם, החיי&quot;א הביא הרדב&quot;ז ואינו ברור אם כוונתו לחלוק עליו או לא} [ואם הש&quot;ץ בפנימי והעשרה בחיצון הביה&quot;ל (ד&quot;ה דהני) מחמיר דהוי כמו צירוף לעשרה אבל הרדב&quot;ז עצמו ס&quot;ל דהוי כתפילה בציבור ומצטרף (מ&quot;ב עו&quot;ה)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) מקיל בכלל לגבי תפילה בציבור אפי&#x27; אם אינו בחדר פנימי {ולפום ריהטא משמע מערוה&quot;ש דיוצא תפילה בציבור אפי&#x27; אם אין רואין זה את זה, וזה צ&quot;ע דבשעת התפילה אינו שומע כלום ובמה נחשב תפילה בציבור, אלא על כרחך מיירי כשרואין זה את זה והערוה&quot;ש לשיטתו (סעי&#x27; כ&#x27;) דאם אחד עומד בעזרה ס&quot;ל דאינו מצטרף ובזה כתב דאם יש כבר עשרה נחשב כתפילה בציבור}, וכן משמע משע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ד) בשם המלכי בקודש [וכן הקיל החזו&quot;א (מ&quot;ב דרשו)]."	סימן נה סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בש&quot;ץ העומד על הבימה?	"הב&quot;י הביא מהר&quot;י אבוהב דבטל לביהכ&quot;נ, והמחיצות אינן אלא לנוי ולא להבדיל, והסמ&quot;ק כתב עוד היתר כיון דאין הדפנות מגיעות לתקרה [ובאמת הוא חומרא דס&quot;ל דאם מגיעות לתקרה אסור]. אכן, הגר&quot;א כתב דיש לדחות כל הראיות [וביאר דמשק אליעזר דהא דאמרינן דהבימה אינו מפסיק בברכת כהנים ובביהכ&quot;נ של אלכסנדריא היינו שאינו מפסיק ויכול לענות אבל אינו ראיה לענין צירוף, וכן הקשה המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) מיו&quot;ד סי&#x27; רמ&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ח ברמ&quot;א דמבואר דמחיצות הבימה מפסיקין, ותירץ דצירוף לעשרה שאני [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) דהתם מיירי לענין כבוד הס&quot;ת וא&quot;צ לעמוד כשניכר חלוקת רשות] א&quot;נ כאן רואין דלפי הרשב&quot;א מצטרפין] {ולגבי מחיצות שאינן מגיעות לתקרה כתבו תוס&#x27; בעירובין (ע&quot;ב ע&quot;א) דלמ&quot;ד שמחיצות המגיעות לתקרה אין מפסיקים היינו דוקא במחיצות עראי כיריעות, ויש בזה מח&#x27; מ&quot;ב וחזו&quot;א לדידן דקיי&quot;ל דרק מחיצות שאינן מגיעות לתקרה אין מפסיקין דלפי המ&quot;ב (סי&#x27; ש&quot;ע ס&quot;ק כ&quot;ז) אין נפק&quot;מ בין מחיצות עראי למחיצות קבע אבל לפי החזו&quot;א דוקא מחיצות עראי אין מפסיקין אבל מחיצות קבע מפסיקין, וממילא לפי החזו&quot;א י&quot;ל דמחיצות קבועות שבבימה אע&quot;פ שאינן מגיעות לתקרה אפ&quot;ה מפסיקין [ואפי&#x27; לפי המ&quot;ב אינו ברור כ&quot;כ דיש סתירה בדבריו וכמו שמעורר החזו&quot;א, וכדמבואר בעירובין (ע&quot;ט ע&quot;א)]}, וממילא כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ש&quot;ץ) דיש מקום להחמיר לענין צירוף [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) מקיל כדעת המחבר], אמנם לגבי תפילה בציבור יכול לצרף דעת הרדב&quot;ז דהוי כבית הפנימי ומותר להתפלל ע&quot;ג הבימה {ומכאן הוכיח הר&quot;י באק דבעלמא אפי&#x27; אם יש עשרה בלעדו ויכול לראותם אפ&quot;ה יש מקום להחמיר להיות עמם ממש, דהרי כאן מיירי כשרואה אותם ואפ&quot;ה הביה&quot;ל אינו מקיל אלא בצירוף שיטת הרדב&quot;ז, ודו&quot;ק}"	סימן נה סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבעל קורא אם יש עשרה למטה?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה דהני) ס&quot;ל דדינו כצירוף לעשרה ולא שייך שיטת הרדב&quot;ז [אע&quot;פ שהרדב&quot;ז עצמו מיקל אפי&#x27; לגבי בעל קורא], אלא דיש שיטת הרשב&quot;א ופמ&quot;ג דס&quot;ל דמהני רואה, ועוד יש שיטות דס&quot;ל דמחיצות של הבימה אינן חוצצין {וממילא יש מקום להחמיר בפרשת זכור שיהיה עשרה על הבימה}"	סימן נה סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקום שאינו מצטרף להמנין אבל יש מנין בלעדו, האם יכול לענות דבר שבקדושה?	"כן, דקיי&quot;ל כריב&quot;ל דאפי&#x27; מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים (טור) [וגם מחויב לענות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ז), וע&quot;ע באשי ישראל (פכ&quot;ד הע&#x27; ס&quot;ב) דהביא מח&#x27; בין רשז&quot;א והחזו&quot;א], ומותר להוציאו ידי חובתו {וכן אשכחן לעיל (במ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) דאם נתפרקו המנין אחר ברכו יכול להוציא אחרים ידי חובתן אע&quot;פ שבטלה הציבור (וכמ&quot;ש העמק ברכה)}"	סימן נה סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מפסיק דבר מטונף?	"המהר&quot;י אבוהב הביא מירושלמי דאינו יכול לענות, ומסתימת השו&quot;ע משמע דמדינא מותר דהוא רק י&quot;א, וכן ברמ&quot;א לקמן (סי&#x27; ע&quot;ט) משמע דלא קיי&quot;ל כוותיה, והלבושי שרד (ס&quot;ק כ&quot;א) כתב דראוי להחמיר לכתחילה אבל בשעת הדחק העושה כדעה ראשונה בשו&quot;ע לא הפסיד, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ב) הביא פשרה מחיי&quot;א דיכול לענות אמן יהא שמה רבא [דלית בה הזכרת שם (פסק&quot;ת הע&#x27; 213)] וקדושה דהוי פסוקים ולא ברכו. אכן, הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) סותם דאינו עונה כלל אם יש דבר מטונף באמצע."	סימן נה סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לדעה שניה, האם 1) צואה 2) מי רגלים 3) ע&quot;ז 4) גוי, מפסיק?	"1) כן, ואפי&#x27; מרוחק ד&#x27; אמות ומחזיר פניו ממנו (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ד) 2) לא (ביה&quot;ל ד&quot;ה וי&quot;א) {דאינו אלא מדרבנן} 3) כן 4) לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) אינו מפסיק, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ז) הביא שהבית דוד חולק עליו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ה) נמי מחמיר [והכה&quot;ח (ס&quot;ק צ&quot;ב) מציין לזוהר פרשת משפטים (עמ&#x27; קכ&quot;ד ע&quot;א) דמשמע דכל נכרי מפסיק, ולאו דוקא עובדי ע&quot;ז, וע&quot;ע בא&quot;א מבוטשאטש דמשמע דבעי עובדי ע&quot;ז ממש]"	סימן נה סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לענות אמן על ברכה ששומע ע&quot;י הטלפון?	"{נראה דלפי המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ב) בשם החיי&quot;א יהא מותר, ובפרט לפי מה שביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ס&quot;ד) דהוא מפסיק בין השכינה וגורם לשכינה שאינה שורה כאן, וזהו דוקא בציבור אבל ביחיד לא שייך הכי. אכן, כתב המנח&quot;ש (ח&quot;א סי&#x27; ט&#x27; ענף א&#x27; ס&quot;ק ד&#x27;) דאינו יכול לענות אמן דאין כאן צירוף כלל עם המברך [וצ&quot;ב קצת] [ואין להביא ראיה מאג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; צ&quot;א ס&quot;ק ד&#x27; דס&quot;ל דיכול לענות אמן, דהאג&quot;מ ס&quot;ל דיוצא ידי חובתו נמי ע&quot;י הטלפון וא&quot;כ בודאי יכול לענות]}"	סימן נה סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיר שיש בה אחד עשר, 1) ואחד 2) שנים, רוצה/רוצים לצאת לימים נוראים, מה הדין לגבי שכירת אחרים במקומן?	1) יכול לצאת ולא חיישינן שמא יצטרך אחד לנקביו ויצטרכו להמתין דא&quot;כ אין לדבר סוף 2) צריכים לשכור אחר ושניהם יתנו בשוה (ב&quot;י) [ואין חילוק בין אם רוצים לילך זמן ארוך קודם יו&quot;ט או לא (רמ&quot;א)]	סימן נה סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בציור הנ&quot;ל, מה הדין לגבי שכר הש&quot;ץ?	"לפי העבודת היום רק העשרה הנשארים שם צריכים להשתתף בהש&quot;ץ וממילא אם יצא אחד הוא פטור לגמרי ואם יצאו שנים ביניהם משלמים חלק אחד, אכן יש צד בביה&quot;ל (ד&quot;ה ושכר) דהש&quot;ץ הוי מכלל צרכי העיר וכל אחד צריך להשתתף אפי&#x27; אם לא נשארו שם ולפי&quot;ז לעולם כל אחד צריך להשתתף חלק שלם."	סימן נה סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש שמנה וצריכים לשכור עוד שנים וגם ש&quot;ץ?	"משלמים חציו לפי ממון וחציו לפי נפשות, שהעניים יכולים לילך לעיר אחרת משא&quot;כ העשירים שצריכים לשמור רכושם (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ח) [וכ&quot;כ הרמ&quot;א לעיל בסי&#x27; נ&quot;ג סעי&#x27; כ&quot;ג דמשלמין הש&quot;ץ חציו לפי ממון וחציו לפי נפשות, אכן המחבר שם כתב דמשלמין הכל לפי ממון, ופי&#x27; הגר&quot;א דכאן חזר בו ומודה דמשלמין חציו לפי ממון וחציו לפי נפשות, אכן הא&quot;ר פי&#x27; דה&quot;נ לפי המחבר צריכים לשכור הש&quot;ץ כפי ממון לבד (מ&quot;ב סי&#x27; נ&quot;ג ס&quot;ק ס&quot;ז)]"	סימן נה סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נהגו להתפלל בעיר גדולה ועכשיו רוצים לעשות מנין בפנ&quot;ע, האם אחד יכול למחות?	כן (ביה&quot;ל ד&quot;ה עיר)	סימן נה סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נאנס ולא היה יכול לחזור להמדינה?	אם הוא אנוס ממש פטור, ואם הוא מחמת חובת ממון או פשיעה חייב (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ט)	סימן נה סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי מחויב להשתתף בהאתרוג של הקהילה?	"רק אלו שצריכים האתרוג (מג&quot;א ומ&quot;ב שם) {וכבר כתבנו שיש ב&#x27; צדדים בביה&quot;ל במי שיצא מעיר ונשאר עשרה בלעדו אם צריך להשתתף בהש&quot;ץ}"	סימן נה סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אורחים צריכים להשתתף?	"לא כיון דיכולים לילך לעיר אחרת (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ט), אמנם כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ו) דאצלינו המנהג הפשוט דכל בעלי הסביבה נושאים בעול ההוצאה."	סימן נה סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אין בעיר אלא ח&#x27;?"	"יכולים לכופם לשכור עוד שנים, ומ&quot;מ כל אחד יכול לצאת למקום אחר שיש בו מנין (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&#x27;)"	סימן נה סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר ימות השנה אם חסרים יותר משנים?	הכל תלוי במנהג המקום אם נהגו לכוף אהדדי (ב&quot;י) [ואם ליכא מנהג אינו מחויב להוציא מכספו אע&quot;פ שבשאר מצות דרבנן מחויב לעשות הכי צ&quot;ל דבתפילה בציבור הקילו חז&quot;ל (רשז&quot;א, מ&quot;ב דרשו)]	סימן נה סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש להם מנין אבל אין להם ש&quot;ץ?	"כופין על זה אפי&#x27; כל השנה [וה&quot;ה בעשירים שיש להם משרתים] (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א וס&quot;ק ע&quot;ב)"	סימן נה סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש מנין בעיר אבל אין תמיד מנין בביהכ&quot;נ?	עושים קנסות עליהם (רמ&quot;א), וכן כופין הבחורים והלומדים לבא להשתתף בהמנין אם אין מנין בלעדם (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ג)	סימן נה סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיפה ראינו החשיבות להתפלל בציבור?	"מדשחרר ר&quot;א את עבדו דהוא הפסד גדול, וכ&quot;ש שלא יתעצל לקבץ מנין לתפילה ויש לו שכר גדול (עי&#x27; מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ג)"	סימן נה סעיף כב		
